Département des Manuscrits > Hébreu > Hébreu 1010 à 1105 > Hébreu 1078 à 1105

Hébreu 1095. Recueil

Cote : Hébreu 1095  Réserver
Ancienne cote : Oratoire 185
Recueil
XVIe siècle, aux environs de 1554
Les documents décrits sont hébreu
Papier. 236 f.. 215 x 130 mm. Dans la partie écrite par Abraham Kohen, la surface écrite est de 140 x 80 mm, 25 lignes écrites à la page. Vers la fin de l'ouvrage, 30 à 31 lignes environ écrites à la page. . Ecriture de type byzantin.
Bibliothèque nationale de France. Département des Manuscrits

Documents de substitution

Il existe une version numérisée de ce document.

Numérisation effectuée à partir d'un document original.

Numérisé en coopération avec la Bibliothèque nationale d'Israël et la Friedberg Jewish Manuscript Society dans le cadre du projet Ktiv.

Voir le document numérisé
vignette simple

Documents de substitution

Microfilm noir et blanc pour la cote Hébreu 1095. Cote de consultation en salle de lecture : MFILM Hébreu 1095. Cote de la matrice (pour commander une reproduction) : R 61269.

Documents de substitution

Il existe une version numérisée de ce document.

Numérisation effectuée à partir d'un document de substitution.

Voir le document numérisé
vignette simple

Présentation du contenu

F. 1r -6 : liste des mois du calendrier de l'Hégire et le nombre de jours que chacun de ces mois, en caractères hébreux; calculs astronomiques, un court texte au f. 4r dont le titre suscrit est מספר המספר של. Griffonnages et opérations arithmétiques.

F. 7-49 : Isaac ben Moïse Elie d'Orihuela de Tremedal (Aragon, Espagne) (cf. manuscrit Hébreu 1029, 4) ספר מלאכת המספר. En tête cinq vers du copiste en l'honneur de l'ouvrage :

מקור מספר הלא הוא לתבונה. כמפתח במסגרת סגורה. הלא גם למהדס הוא כצנה. הנחה הוא למוסיקה ועזרה. ראות כל איש אשר הוא איש תבונה. נעימותו ותועלתו יקרה. באון שכלו הלא כל איש ידבר. וזה ירחיב וזה ידרוך קצרה. אשר יסד ר' יצחק וחבר. מאוד קצר וכלל כל חקורה. 

. Incipit : אמר המחבר בראותי אורך דברי החכמים הקדומים מחברי ספרי המספר.
Explicit : וכן בכל חכמה שתקמה התחלותיה מלאכת המספר וכבר הארכנו בכל מה שצריך לכווהתינו.
Suivent des vers en forme de métaphore portant l'acrostiche d'Abraham Kohen d'un problème arithmétique suivi résolution en prose : 

אנוש רכב עלי סוסו והיה. מנהל לסוסים עוד אחרים. בעת לכת פגעו איש שמלו. מאת סוסים למי המה שגורים. ראה אלה השיבו עוד כמותם . ואם הוסיף עליהם עוד חסרים. הלא הוסיף רביעיתם וחצים. ועם סוסי אזי מאה ס��ורים. מתי שכל הלא ידעו כלל סוס. אשר ירעה ול''ו המה מסורים. וכל זה נדעהו בחכמת המספר כי תחילה נוציא הסוס הרוכב עליו וישארו ס''ט והנה יש לנו חצי רביעית ושנים שלמים ולפי שהרביעית חלק קטן מכולם נשיב לרביעוה ויהיו לנו י''א רביעות ועתה נסדרם בדוך היחסים המובעה ונאמ' אם הי''א רביעות נתנו צ''ט כמה שוה הד' רביעיות שהם שלם אחד והנה נכפול הב' אמצעיים ונחלקם בראשון ויצאו מהחלוקה ל''ו וזה מספר הסוסים..

  

F. 50 : Abraham Kohen, שאלה מחכמת המספר

F. 51-115 : Abraham bar Hiyya, ספר צורת הארץ.
Titre : ספר צורת הארץ ותבנית כדורי הרקיע וסדר מהלך ככביהם בשם יי' אל עולם. פתח דברי כלם. כתוב אדונא מה אדור שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים.
Incipit : אמר אברהם ב''ר חייא הספרדי ברוך יי' אלהי ישראל הגדול והנורא אדון העוז והתפארה השליט בעולמו הנאדר בכבוד שמו.
Explicit : מספר הככבים אשר נתברר שהטענה ההיא אין לה ממש והתכוונתי להביא העניין הזה

F. 116-121 : Shabbetai ben Ovadia : calendrier pour les cycles lunaires 277 à 282 (années 1484-1485 à 1597-1598).

F. 122v-155 : Mordechai ben Eliezer Komtino : ספר תקון כלי הנחושת.
Poème de six vers en tête commençant par ces mots : לצורי אתנה שבחות ואשנה.
Inicipit : אמר מרדכי בן אליעזר כומטינו יע''מש לפי שהחכמות הלמודיות הם אמצעיות בין הטבעיות והאלהיות והאמצעי הוא חבר לשתי קווצות. 
Explicit : ובסבבנו המסבה יסבב גם העמוד עמו ופה נשלם גם זה והתהלה אליו אשר עזרנו.

F. 157-175v: commentaire sur le traité de l'astrolabe intitulé ספר פרוש האצטרולב (voir le manuscrit Hébreu 1030, 7)

F. 178-226 : Nicomaque de Gerase, l'introduction à l'arithmétique (voir manuscrit Hébreu 1028)

F. 227-235 : griffonnages et calculs astronomiques. Au f. 234, pièce מצחק בקוביה poème qui condamne les jeux et les joueurs de dés ou de cartes. (Cf. Thesaurus III, 168 et sq. n°2512). Au f. 235v : אפן לדעת פרט הנוצרים

Biographie ou histoire

Abraham Kohen a été actif à Constantinople vers 1554 (date indiquée au f. 7) ainsi que l'écriture hébraïque de type byzantino-crétois. Les notes dans les marges du manuscrits sont probablement de la main de Yehiel ben Samuel dont la signature apparaît au f. 1.

Bibliographie

Catalogues des manuscrits hébreux et samaritains de la Bibliothèque impériale, 1866

Steinschneider, Moritz. Mathematik bei den Juden - Band II, Georg Olms, 2014

Georges Vajda (1908-1981). Notices des manuscrits hébreux conservés à la BnF, Paris. Hébreu 1000-1261. Hébreu 1090-1099. Hébreu 1427, f. 891

Catalogue en ligne de la Bibliothèque nationale d'Israël. N° de notice 990001314510205171

Informations sur les modalités d’entrée

Biographie ou histoire

Informations sur le traitement

Notice rédigée par Laurent Héricher.

Informations sur le traitement

Norme de translittération : ISO 1995-2 allégée.