Département des Manuscrits > Hébreu > Hébreu 1010 à 1105 > Hébreu 1010 à 1077

Hébreu 1061. Recueil

Cote : Hébreu 1061  Réserver
Ancienne cote : Héb. 447
Recueil
5224 [1464]
Les documents décrits sont en hébreu.
Papier. 213 f. 215 x 145 mm. Surface écrite 140 x 100 mm ou 140 x 80 mm. 25 lignes écrites à la page puis 26 lignes à partir du f. 148. Les feuillets 3-6, 137-139, 145-147, 186-190, 214-217 sont blancs à l'exception de quelques annotations manuscrites ou essais de plume. Lacune après le f. 164. Le quaternion formé par les feuillets 140-147 est rapporté. Ecriture de type byzantin (crétois). Figure au f. 23v. Reliure orientale de chagrin rouge.
Bibliothèque nationale de France. Département des Manuscrits

Documents de substitution

Il existe une version numérisée de ce document.

Numérisation effectuée à partir d'un document original.

Numérisé en coopération avec la Bibliothèque nationale d'Israël et la Friedberg Jewish Manuscript Society dans le cadre du projet Ktiv.

Voir le document numérisé
vignette simple

Bibliographie

Steinschneider, Moritz. Mathematik bei den Juden - Band II, Georg Olms, 2014.

Présentation du contenu

F. 1r-3v : Averroès , באור ספר בעלי חיים של אריסטו. Le début de la paraphrase du livre IX du traité des animaux par Averroès (המאמר האחד עשר מספר בעלי החיים), traduction de Jacob ben Makhir. Incipit : נרצה בזה המאמר לתת הדרכים והסדרים הדבריים המיוחדים במלאכה המעיינת בטבעו בעלי חיים. 

F. 8r-17v : Maïmonide חיבור בחכמת העבור. Titre suscrit : חבור לר'ם במזל בחכמת העיבור. Incipit : שאלת ממני יחייך השם ויעזרך על דינך ועולמך שאחבר לך חבור תתלמד ממני ידיעת מלאכת העבור. Explicit : ואפי' לא ייחדוהו בהם מאמר אבל ... כל זה למען ירוץ קורא בו. והשם ית' יורנו דרך האמת ברחמיו וחסידיו הרבים אמן סלה. נשלם זה הספר

F. 18r-21v : לקוטים בתכונה. Notules diverses d'astronomie. Incipit : כאשר תרצה לדעת תקופה לדעת שמואל תכפול המחזורות שעברו בא' ת'פ'א. Explicit : ודעת שמואל תמצאנה למעלה.

F. 22r-105v : Abraham ben Hiyya , המדידה והתשבורת. Cf. manuscrit Hébreu 1048, 1. Incipit : יתברך וישתבח האל הגדול הגבור והנורא אשר הודה את עמו ישראל דרך ישרה והנהגם במעגלי נוגה ואורה. Explicit : כאשר פירש לך בספר מתוך יודעו לך קוי ז''ב וז''ג נודע לך קו ג''ב היא גבה הקנה העומד על זוית נצבה ויצא לך מהם משלש ז'ג'ב כמשלש ד'ג'ב אשר כתמונה הראשונה בקרקע התלוי בהר בקו ישר שלא בעגול ועשית לתשבורת התמונה ההיא ובכן יודע לך התשבורת הקרקע וגבהו ושטחו. Eulogie : חזק הכותב הסופר ישא ברכה והמעין ימלט ממברכה. Colophon : ברביעי בשבת בכ''ג ימים לחדש טבת שנת הד'ר'ך' אשר נעלה תם ונשלם ספר חבור המשיחה והתשבורת על ידי לי אברהם כהן בעזרת מי ששירת לפטר אהרון הכהן. וכתבתיו לר' אליא ב'כ'ר משה ההוגה ומקיים תורת משה

F. 106r-137v : Mulaẖẖaṣ fi l-hayʾa de Maḥmūd b. Muḥammad b. ʿUmar al-Ǧaġmīnī. Traduction hébraïque de Moïse le Grec fils d'Elie. Préface du traducteur au f. 105v, début de la préface : אמר משה היוני בן כ''ר אליא נ''ע את הספר העתקתי אותו מפי חכם ישמעאלי ושמו מולאנא אחמט. Incipit : אמר עומר בן מחמוד מצומאן אחרי השבח והתהלה לאל יתעלה וההודאה לנביאו ע''ה. Explicit : ואלם מי שמלאו לבו לקרבה אל המלאכה אל המלאכה התיכונה יעיין בספר מגסטי ובשאר הספרים הארוכים באמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת כל תמונה אור בהיר יוא בשחקים... ותחנה קרית חנה. Hüb., p. 577 sq. (cf. §373, p. 595. Pour l'original, GAL, I², 624; Suppl. I, 685; Sartou, IHS, III, 1, p. 699 sq. Pour l'identification du texte, voir Georges Vajda. "Mulaẖẖaṣ fi l-hayʾa de Maḥmūd b. Muḥammad b. ʿUmar al-Ǧaġmīnī", Journal asiatique, 1959, p. 471-478

140-142, notes sur le ספר השם d'Abraham ibn Ezra. Suscription (erronée selon Georges Vajda) : זה ספר השם שתקנו החכם ר' אברהם ז''ל. Incipit : מפני היות חלק החכמה רבים... הביאני ההכרה לפרש קצת מעניני הספר הנכבד הזה. Ce sont des notes sur des passages se trouvant dans les chapitres 1, 3, 4, 5 et 8 du texte de base. Explicit : ישאר המספר הראשון שהוא יו''ד. Au f. 142v-143, un extrait d'Abraham ibn Ezra sur les lettres du tétragramme : פירוש על אותיות אהו''י, אמר אברהם המחבר כבר פירשתי כי השם הנכבד נכתב ואינו נקרא. Voir le manuscrit BnF Hébreu 1005, 8e unité textuelle. Au f. 144r, un usager a inscrit des problèmes d'arithm��tique.

F. 148r-164r Abraham ben Ezra,  כלי הנחוש. Cf. manuscrit Paris BnF Hébreu 1031, 8e unité textuelle. Recension en 36 chapitres. En tête, les vers liminaires commencent respectivement par אל אל חי אתחננה et ברוך מכונן ארשת puis נאום אברהם הספרדי המחבר אין כח במבין לתרגם שמות לשון א' בלשון אחרת כי אם בדרך קשה. Le texte proprement dit du 1er chapitre commence (f. 149) : כלי הנחשת ישבו טבעת וכרם. Explicit : והכלי השלם הוא טוב מכל הכלים.

F 164v-195v : (copie inachevée) Abraham ben Hiyya , ספר חשבון העבור. Cf. manuscrit BnF Hébreu 1047, 1e unité textuelle. La présente copie ne contient que les huit premiers chapitres et une partie du neuvième de première partie. Les f. 191-194v portent un fragment d'un ouvrage d'astronomie qui commence ainsi : אמר המחבר ברצותך לדעת מהלך החמה האמיתי. Il renferme un chapitre intitulé : שער לדעת תכלית, (f. 192v) : ספר תכונה שער לדעת מציאות מקום השמש שער מציאות, מקום תכלית של הלבנה, (f. 194v).

F. 196r-209v Arnaud de Villeneuve , de judiciis astronomiae ou capitula astrologiae, traduit en hébreu par Salomon ben Avigdor sous le titre פנים במשפט. La préface du traducteur commence par ces mots : אמר המעתיק לא מסכלותי ומעוט בחינתי בחכמת המשפט ובדרכי לשון הנוצרי. Le texte commence au f. 197v : אמר המחבר כשנרצה לדבר מהשפעת הגרמים השמימיים. Le texte indique qu'il s'agit de Salomon ben Meshulam. Or, il s'agit du nom de son grand-père. Steinschneider a édité la préface (cf. Cat. berl. I, p. 136-137) et indique bien qu'il s'agit de שלמה בן אברהם בן משולם אביגדור. Explicit : תמצאם סכלים ובלתי מבינים בכלל שבח לאל ותהלה נשלמה זאת המגילה היקרה המעולה אצל היודעים והמשכילים ערוכה ושמורה. Cf. Hüb. p. 782-783; HLF, XXXI, p. 721.

F. 210r-213r : Joseph Albo, באור מלות ההגיון של הרמב"ם : notes sur le traité de logique de Moïse Maïmonide (f. 210-212v) et sur l'Isagogé, commentaire moyen d'Ibn Roshd (f. 213). Les vers liminaires offrent un acrostiche אולב anagramme de אלבו (Albo). Les vers liminaires commencent : אהודה ליוצרי בשירות ותפילות. Le premier texte commence : שאל שר אחד וכול' למה שסופר לו ממנה et finit par les mots : עד שלא יצטרך אדם היום לחקים הנזכרים והנמוסים. Le deuxième texte commence ספר המבוא אמר שההקדמה ביד יעת מהוא ... ר''ל בעבור כי בספר המאמר' יזכרו הרבה פעים הסוג והמין. Cf. Hüb., p. 87-88

Historique de la conservation

Le volume est tout entier écrit en écriture hébraïque de type byzantin (crétois). Au f. 105, le colophon indique que le copiste Abraham Kohen a achevé la copie de la pièce le 23 Tebet 5224 (1464) pour Eliya ben Moshe dont les lettres du nom apparaissent elles aussi inversées. Les filigranes que l'on trouve au f. 17 (ciseaux) et f. 142 (lettre S) sont proches de Briquet n°3689 et n° 9083. Ils sont attestés à la même époque que la copie. Le papier de la deuxième pièce présente un griffon, similaire à Briquet n°7457 attesté déjà au début du XVe siècle.

Informations sur les modalités d’entrée

Acquis à Constantinople par Michel Vansleb pour Jean-Baptiste Colbert en 1676.

Informations sur le traitement

Norme de translittération : ISO 1995-2 allégée.

Documents de substitution

Microfilm en noir et blanc. Cote de consultation en salle de lecture : MFILM Hébreu 1061. Cote de la matrice (pour commander une reproduction) : R 69647.

Documents de substitution

Il existe une version numérisée de ce document.

Numérisation effectuée à partir d'un document de substitution : R 69647.

Voir le document numérisé
vignette simple